פטר זהפוס

כאשר באתי לראשונה במגע ביודעין עם דום נשימה בשינה בגיל 25, כלומר בשנת 2017, כבר סבלתי מישנוניות בשעות היום במשך זמן מה, מה שהוביל שוב ושוב למיקרו-שינה על הכביש המהיר ולהירדמות לא רצויה ברגעים שקטים במהלך היום. ידעתי גם כאבי ראש אחרי שהתעוררתי טוב. עם זאת, האשמתי זאת בחיי היומיום המאומצים. ידעתי גם מדיווחים של אחרים שכנראה נחרתי בכבדות רבה, אבל לא ממש הכנסתי הכל להקשר, עד שאשתי הנוכחית שכנעה אותי אחרי אינספור ניסיונות לבדוק אותי במעבדת השינה, מכיוון שהיא חששה מאוד מהפרעות נשימה ומה"ג'פס" לאוויר.

אבחון של דום נשימה בשינה

במעבדת השינה התגלו 71 הפרעות נשימה בשעה – דום נשימה חמור. הוסבר לי כי בגילי הצעיר הליקויים הבולטים עשויים עדיין להיראות קלים, אך ההשלכות ארוכות הטווח יכולות להיות חמורות ויש צורך דחוף בטיפול ב- CPAP. עם הממצאים, כבר לא הורשיתי לנהוג ברכב מנועי עד שסופקה לי מכונת CPAP, מכיוון שההנחה הייתה שהתשישות והסיכון להירדם גבוהים מדי. הייתי בהלם גדול בהתחלה ומיד התחלתי טיפול CPAP, אשר הביא במהירות שיפורים ראשונים. שמתי לב שאני נח יותר כשהכל עבד בלילה עם המכשיר, כלומר כשהמסכה ישבה נכון, נשארה צמודה וכו'. בניגוד לקודם, הבנתי ששינה יכולה להיות כנראה הרבה יותר טובה ממה שידעתי אותה עד אז.

טיפול CPAP ללא חלופות?

התחלתי טיפול CPAP בתחילת השנה ולאחר מספר חודשים בלבד החלו להופיע תופעות לוואי. התעוררתי בפתאומיות עם דופק גבוה ושמתי לב שהנשימה שלי כבר לא משתלבת בהרמוניה עם אספקת הלחץ העודף של המכשיר. זה התגבר ולפעמים התעוררתי כאילו בבהלה וקרעתי את המסכה מהפנים. המכשיר שלי, שיכול להשתנות עם הלחץ בטווח שיש לכוונן, תמיד נראה "נושבת" בערך המרבי כשהתעוררתי. זה נעשה יותר ויותר לא נוח לי לישון עם המכשיר, אשר, בשילוב עם תופעות לוואי אחרות כגון ריריות יבשות, כאבי ראש מדי פעם לאחר התעוררות, הוביל אותי "להתחיל ליידע את עצמי" על חלופות אפשריות להתמודד עם דום נשימה שלי.

גם עם רופא אף אוזן גרון שלי, עם מומחה הריאות במעבדת השינה, וגם עם החלוקה וההגדרה של מכשיר ה-CPAP שלי, הוצע לי שהשיטה היחידה לטיפול בדום נשימה חמור שלי היא אוורור בלחץ חיובי במהלך השינה. מודע באופן פעיל לחלופות אפשריות במקרה שלי, לא נקבע על ידי המומחים, גם השכלה כללית על טיפולים אחרים התרחשה מעט או בכלל לא.

כחצי שנה לאחר שהתחלתי טיפול CPAP, היו לי יותר ויותר לילות רעים למרות שהשתמשתי במכשיר באופן אירוני, החלפתי את המסכה והשתמשתי במכשיר האדים. בנוסף להתעוררות בתנאים דמויי פאניקה, היו לי גם בעיות עם דופק גבוה, מתח חזק ובהלה במהלך היום. לא ידעתי בוודאות אם זה קשור ישירות לדום נשימה ואוורור בלחץ חיובי, אבל גם לא יכולתי לשלול את זה. המצב הכללי הפך יותר ויותר לנטל פיזי ופסיכולוגי עבורי, מה שעורר בי את הרצון למצוא דרך אחרת.

ניתוח דום נשימה בשינה

במהלך המחקר שלי ברשת, נתקלתי במהירות ברופא שוויצרי שהצהיר שהוא יכול גם לחסל בניתוח דום נשימה חמור בשינה. למרות הספקנות הרבה, העניין שלי התעורר והגעתי במהירות ל- Seegartenklinik בהיידלברג באמצעות מידע נוסף על שיטה זו. מונעת על ידי המחשבה על היכולת לישון בנחת ולצאת שוב לחופשה ללא מסכה, צינור, חיבור מכונה וחשמל ולהרגיש שוב יותר שלווה ורוגע, קבעתי פגישת ייעוץ עם ד"ר פריי. לפגישה זו, ד"ר פריי לקח הרבה זמן, ענה על כל השאלות שלי בפירוט ובאופן מובן עבורי ומבלי לתת לי את התחושה שאני רוצה ללכת לאיבוד משהו שחששתי ממנו בהתחלה. הפגישה נתנה לי תחושה של טבע אמיתי ולא מחייב וחזרתי הביתה עם הרשמים שנאספו כדי להמשיך לעסוק בנושא ומעל לכל דוחות ניסיון. אחרי כמה ימים החלטתי שאני רוצה לעבור ניתוח. נקבע תור למבצע.

כמה בדיקות מקדימות ותמונת תלת מימד בוצעו עד שהגיע בוקר המבצע, ואז הפחד והבהלה, שתמיד היו בני לוויה שלי באותה תקופה עד אז, תפסו אותי והתחלתי לפקפק. מר פריי הגיב בצורה שלא ניתן היה לעשות טוב יותר. הוא נתן לי הרגשה שאני יכול להחליט בחופשיות בכל שנייה ולא נתן לשום לחץ זמן שיורגש לי הבוקר למרות עוד חולים ממתינים. אחרי טיול עם אשתי הנוכחית בהיידלברג, אספתי את עצמי והפחד מההליך שכך במקצת. בנוסף לסיכוני ההליך ולגודלו בפועל של ההליך עצמו, הייתי מודאג גם מהשינוי בפנים שלי כתוצאה מהניתוח, שלא היה ניתן לחישוב עבורי ב-100 אחוז למרות הסימולציה התלת-ממדית.

מתוך כוונה לשפר את מצבי הכללי ועם ההתרשמות החיובית הרבה של חולים שכבר נותחו ונרפאו מולי, הלכתי לחדר הניתוח והייתי מעורב בכל דבר.

לאחר ניתוח דום נשימה בשינה

הזיכרון הבא שלי מתחיל בהתעוררות האיטית לאחר הניתוח. סבלתי מכאבים, אי אפשר להכחיש את זה, והתחושה הראשונה של הפה והפנים התחתונות הייתה מוזרה. כנגד הכאב, מהר מאוד קיבלתי משהו מאחת האחיות, שממנה, ללא יוצא מן הכלל, מישהו תמיד היה שם בשבילי, ומעל הכל, היה במהירות במקום. אף פעם לא הייתי לבד!

מה שהבחנתי בו כשהתעוררתי, בנוסף לכאב ולתחושה המוזרה של פניי, הגשים את תקוותי, אותה הנחתי ברגעי ההתעוררות הראשונים לפני הניתוח: נשמתי בשלווה וללא מאמץ דרך האף וכמות לא ידועה של אוויר זרמה דרך דרכי הנשימה העליונות שלי. התחושה הזו מהרגעים הראשונים אחרי הניתוח אני מנסה לחזור על עצמי מדי פעם היום, אבל לצערי אני לא מצליחה, כי פשוט התרגלתי לנשימה מתפקדת ללא מאמץ, וזה כשלעצמו דבר נחמד. הרגעים הראשונים האלה נתנו לי את התחושה שהניתוח, ההתגברות על הפחד שלי והשלב המאומץ שלאחר מכן של הריפוי כבר השתלמו.

אני לא רוצה לזלזל במה שקרה אחר כך. הפרדת שתי הלסתות מהגולגולת גורמת לכאב. כאב שנמשך זמן מה, אך סבל היטב בזכות משככי כאבים והטיפול הטוב והשלם באמת במחלקה.  שלושה-ארבעה הימים הראשונים היו הכי קשים בדיעבד, הנפיחות הגיעה למקסימום, החתכים היו טריים, הכאבים הכי חזקים ופשוט הייתי מותשת. אחרי ארבעת הימים האלה, המצב שלי השתפר מהר יותר ויותר.

מה שממש ריגש אותי, את בן זוגי ומשפחתי בימים הראשונים לאחר הניתוח, למרות כל הקשיים, היה לראות איך הנשימה שלי נשארת אחידה וריווי החמצן שלי במהלך השינה נשאר בין 97 ל-100 אחוז. בשל הנפיחות והריר באף ובגרון בימים הראשונים, הנשימה לא הייתה טובה כמו היום או ישירות כאשר מתעוררים לאחר הניתוח, וזה כמובן די נורמלי.

השבועות הקרובים בבית לוו כמובן בכמה כאבים מדי פעם, אבל לא הייתי צריך את כמות משככי הכאבים שנדונו ככל האפשר. עם זאת, התלונות פוצו פעמים רבות על ידי הנשימה הטובה להפליא ומעל לכל על ידי השינה הגדולה. אני לא זוכרת את הפעם האחרונה בחיי שישנתי כל כך טוב, כל כך עמוק וכל כך נינוח. התחושה של להתעורר לאט, לנשום עמוק ורגוע כדבר מובן מאליו ולהרגיש לא אדרנלין ולא דופק גבוה הייתה מהממת. אשתי כבר לא יכלה לזהות שום נחירות ובדקה מדי פעם אם אני נושם בכלל, כי ישנתי כל כך בשלווה. אפילו דברים פשוטים כמו לנמנם על כיסא נוח או על הספה בקיץ, להתעורר בשקט ולדעת כי שינה ללא אוורור בלחץ חיובי לא היה מזיק יותר מאשר להישאר ער, להרוויח ערך עצום בתפיסה אם לא היה לך את זה במשך זמן רב.

הטריגרים הפיזיים והתסמינים של התקפי החרדה שלי פחתו משמעותית, הצרבת, שהייתה שכיחה יותר לפני הניתוח, התרחשה רק פעם אחת עד היום (אני מייחסת את זה יותר לתזונה בימים שלפני) והביצועים הפיזיים והנפשיים שלי עלו בצורה ברורה מורגשת לי. הישנוניות שלי בשעות היום נעלמה, ההשפעה בולטת עוד יותר מאשר לאחר תחילת טיפול CPAP. אחרי שבע-שמונה שעות שינה אני רענן ובכושר.

מנקודת המבט של היום, המצב הבריאותי שלי לא נבע אך ורק מדום נשימה בשינה. חיי היומיום התובעניים מאוד תרמו גם הם לכך, אך התשישות הפיזית שנגרמה על ידי דום הנשימה בהחלט הייתה מכרעת.

ניתוח דום נשימה בשינה – הצלחה מלאה

הניתוח לא רק הבטיח שנת לילה טובה, גם הנשימה וריווי החמצן שלי טובים במהלך היום. עתודות האנרגיה שיש לי כיום מאפשרות לי, בנוסף למקצועי בפועל כמהנדס מכונות, לעסוק בחקלאות שעליה מחובר לבי, במידה הנוכחית. גם ההוצאה האנרגטית הגבוהה יותר הנדרשת מהצאצאים שנולדו בינתיים וחוסר השינה, שלא תמיד ניתן לשלול, בוודאי שלא הייתי יכול להרשות לעצמי במידה כזו ללא שלב הניתוח.

מכיוון שאני עדיין צעיר, סביר להניח שנחסכו ממני מחלות משניות של דום הנשימה הקשה שלי, שהוא גורם חשוב מאוד בראייה הכללית.

נקודה אחת שאני רוצה להעלות בדו"ח שלי היא עלות הניתוח. הניתוח לא שולם על ידי ביטוח הבריאות שלי. גם לאחר שני סבבי התנגדות, נדחתה ההנחה של העלויות, שכן ניתוח בלסת לא יכול ואינו עולה בקנה אחד עם הטיפול בדום נשימה בשינה בשל השירותים הסטנדרטיים של ביטוח הבריאות.  גם זיכוי העלויות במס הכנסה כנטל חריג נדחה בניסיון הראשון, כאן אני עדיין בסתירה ומקווה לתוצאה חיובית. הנהלת המרפאה כבר הציעה לי עזרה כאן בניסיון של עיבוד עלויות של מטופלים אחרים.

אני מזכיר את זה כי זה היה ולפעמים מורט עצבים ושאלת העלויות בהחלט מרגשת את זה או את זה. מה שאני יכול לומר בסך הכל, עם זאת, הוא שההשקעה ובתפעול היא השקעה בבריאות ובאיכות החיים של האדם. הייתי עושה את זה שוב למרות כל הקשיים, גם אם יתברר שאני צריך לשאת בכל העלויות בעצמי.

נרפא מדום נשימה בשינה

אני בהחלט יכול להמליץ לכל מי שחושב ללכת בכיוון זה לבקש ייעוץ מד"ר פריי. נאמר לי שלמעשה לא ניתן לחסל את דום הנשימה הקשה שלי באופן בר קיימא... היום אני כותבת את ההמלצה הזאת ונרפאתי. אני מקווה שאוכל לתת לקוראים קצת אומץ וגם אשמח להחליף חוויות.

פטר זהפוס